ריקי כהן


עונת הסיכומים

וידאו ותמונות מאירוע "הרחובות ממריאים לאט, עדיין", שהתקיים ב25.9. בבית היוצר, ועוד קישור לשיר שלי, קולות, שפורסם השבוע באתר המצוין "ליריקה". ערב פואטי יפהפה, גדוש רגעים נחרטים בזיכרון, שירים מצוינים וצילומים שנצרבו בתודעה. תל אביב, היישות הזו שאני מנהלת איתה יחסים מורכבים מאז ילדותי, הייתה גאה, לדעתי. וידאו שלי שצולם […]


תל אביב היא שירה פועמת

שירים יפים מאוד נכתבו על העיר הזו בתולדות השירה העברית. יחסם של משוררים גדולים אליה, מנתן אלתרמן, דרך יאיר הורביץ, מאיר ויזלטיר, דוד אבידן ועד חזי לסקלי, רוני סומק ודליה רביקוביץ' צרוב בזיכרון התרבותי שלנו כמשקף את שכבותיה הפרוזאיות ופואטיות גם יחד. "שקיעה וורודה בין הגגות", צייר אלתרמן, "עיר בלי […]


הרחובות ממריאים לאט, עדיין 2

מהי אירוניה? שהכי הרבה קוראים שמגיעים מחיפושים בגוגל מחפשים אצלי "גיבוס שברים". אז הייתה התקופה ההיא שבה שברתי את כף רגלי, ותיעדתי פה יומן החלמה, אבל בכל הקשור למטפורות, אתם מחפשים במקום הלא נכון. אני שואלת את עצמי, מה הטעם להחזיק עדיין בלוג, אם רוב ההתרחשויות בחיי כרגע הן סוד, […]


מֶלַח

אֲגַם הַמֶּלַח הַבּוֹהֵק הִקִּיף אֶת פְּצָעֵינוּ וְהֶהָרִים הָאֲדֻמִּים הִזְקִיפוּ קְצוֹתֵיהֶם קוֹרְאִים לָנוּ לִשְׁאֹג אֶת נְהַר הַצַּעַר בַּנַּחְשׁוֹל אֶל הַוָּאדִי הֶחָרֵב הַזּוֹכֵר שִׁטְפוֹנוֹת יָנוּאָר. אֲבָל אֲנַחְנוּ הֶחְרַשְׁנוּ הִכְחַדְנוּ נְמֵרִים בְּמִדְבַּר תַּחְתִּיּוֹת הַמֶּלַח הוֹסִיף לְהִתְגַּבֵּשׁ בַּעֲרֵמוֹת צְרוּבוֹת בְּעֵרַת אוֹגוּסְט הָיִינוּ כָּל כָּךְ צְמֵאִים.


התעוררת

התעוררת בסירה בחתך הלילה חותרת בתנודות המים בכסיפתם הדוממת אל משוט בוצע בהם בעדיני ע ד י נ ו ת. השכבות נכנעות לו חשכה מזדככת פנימה החוצה ובמרחק ערפל לופת את עוגני המחר ציפורי חרטה פוערות מקורן האילם המצולות נועלות לסתות אמהיות על קצה המשוט.


איך הרגתי אותך, קטע מסיפור בכתובים

מבריא לחשוב שאתה לא קיים בעולם יותר. פברקתי את מותך באופן מושלם, עם עזרה הרמטית מהרשת החברתית, וקצת מחברות טובות. אין תריס אחד שתוכל פתאום לצוץ ממנו. הלוואי שתמות.    עבודה של האמן הסורי Nawar Haedar 


תחפושת, או הלחמה

המשוררת המתחילה כתבה מספר שירים מיוסרים על אהבה לגבר, אבל תשוקתה לנשים, ובמיוחד משוררות לא הרפתה מהגוף-נפש שלה. היה זה נס משמיים שזימן לה את המשוררת בתחפושת גברית רופפת מאוד. וכשבדידותה נגעה בבדידותו, היו כל העצים הוורודים עם הסרטים בשערות מאושרים מאוד, הם גמרו כמו שציוותה המשוררת הגדולה – בחולשה, […]


העיר, העור והבית

מי שלא היה לו בית, מטפורית או מעשית, עלול לחוות געש תחושתי תת עורי בקריאה בספר השירה היפה של גל קוסטוריצה, מהגרת. הגירה, תלישות ועמדת התיירת מזדמנת בעיר ובבית היא תמה מרכזית בו, לצד תמות נוספות: הזוגיות והאהבה כבית חלופי שמביס את השייכות למקום, לעיר. הגוף, שהופך להיות כמעט אובייקט […]


קראת לי מבוגרת? 12

היי, חבר, איזה דבר נורא עשית לך ולאחרים כי פשוט פחדת שאתה תכף מזדקן? הפחד מהגיל, מהזקנה הנוקשת בעורף, זה הגיע ומסתובב הרבה כאן, ואצל מכרים קרובים ורחוקים. כל הקלישאות מתאספות בשורות, מקבלות נוכחות מוחשית, הנה משבר גיל אצל ההוא, הנה זו המסתירה את גילה האמיתי, הנה את פוחדת שהחיים […]