חרדה


לחיות עם כאב 14

זה קרה לפני כמה ימים, בסך הכל התכופפתי להרים סל כבד מידי בסופרמרקט, ובאותו רגע פילח אותי כאב מחריד, מהגרועים שידעתי, בגב התחתון. לקופה בקושי הגעתי, הילדים היו איתי ונדהמו מעוצמת הסבל שאי אפשר היה להחניק או להחריש. מאז נדמה שמישהו הנחית מהלומה על החיים שלי, אני נעה בין כואב […]


זמן. רעש. יעל קרוב. הארץ, עץ צהוב 17

בכל יום שחולף אני מרגישה על בשרי באופן חריף ועמוק יותר את התופעה הכי מטרידה של גיל40 פלוס (42) בפורמט החיים המסוים הזה. לא מזמן אמר לי מישהו, תאגידים  יודעים שהבעיה שהכי מטרידה את בני המעמד הבינוני פלוס, הוא לא היעדר הכסף, אלא הזמן. אז כסף נחוץ לי מאוד, כל […]


נורמלית 8

רוח הרפאים של הבלוג כותבת את הפוסט הזה הערב. בזמן האחרון שבה ותוקפת אותי התובנה שהמחיר שאני משלמת כדי להוכיח לעולם ולעצמי בנוגע לתו התקן הנורמטיבי, מגוחך ככל שזה יישמע, גבוה מידי לבריאות שלי. הבעיה היא שאני במלכודת שבניתי לעצמי. מרוב מאמץ להתאקלם לתוך השבלונה, נמחקו לי הפנים. אולי זה […]


ימים סמויים 7

* על שם ספרו של אלכס בן ארי, משורר נהדר כל יום אני מובסת ומנצחת באותה מלחמה, הכתיבה. דוחה את זה, דוחה את זה שוב, וכשאני מגיעה לכאן בלילה, אחרי שנגמרו לי הציוצים, אני נתקפת בהלה וסוגרת את החלון הזה. בסוף כל הבריחות כלות. אני מקפידה לחיות חיים יומיומיים של […]


משהו הולך להשתנות 6

אני כבר היטב מכירה אותה, מזהה את הריח שלה מרחוק, את ההכנות שהיא עושה כדי לצעוד במהירות, או לשעוט בכוח, לפעמים פשוט להתנפל בפתאומיות. וכשהיא כאן, בלתי אפשרי להכחיש אותה, לדחוק אותה מתחת לשטיח היום יום השגרתי, לשחק איתה מחבואים של הדחקה וגילוי. היא מכתיבה את הסדר החדש, מביאה שינוי […]


הבוּעה 10

יש לי נהר גועש באוזן שמאל. זו לא מטאפורה. תנו לי להתחיל מהתחלה. בצהריים זיהתה אותי כותבת ותיקה ב'רשימות' בסופרמרקט. מעולם לא נפגשנו, היא זיהתה אותי על פי התמונה. אני לא. בהיתי בה נבוכה, מנסה לקשר חוטים מהכתוב לדמות המציאותית, לבסוף אמרתי לה שאני מתאוששת משפעת קשה. היא לא ביקשה […]


היכן אני נמצאת (פוסט גדוש מוזיקה, גם). 3

בחמישי בבוקר התעוררתי, ובתנועה אוטומטית שלחתי יד להרים את הלפטופ שלי שהונח על הרצפה בתום השימוש הלילי. לחצתי על כפתור הדלק, אבל שום דבר לא קרה. לחצתי שוב, הכנסתי לחשמל אחר, הסרתי והחזרתי את הבטרייה שלו, כלום, בר מינן. ביומיים שאחרי היו אימה-בהלה-חוסר אונים-חרדה-וקבלת הדין מנותקת וקצת ניהליסטית, שהלכו ובאו […]


המחלה מסתובבת

אני רואה אותה בכל מקום תכף היא מזהה אותי. מכירה אותה מאז הייתי עוברית, בוטשת במי השפיר העכורים של אימי. רואה אותה על פניה השקופים מאימה של האישה ההיא בפארק כשהיא משרטטת את הביוגרפיה שלה בהן ועתיד קודר עוד יותר. למחרת היא בוקעת מוורידי חברת נפש שהייתה לצל היא ינקה […]


עורגת לעולם ריק מתוכן 9

אומרים שהתוכן הוא המלך, אני אומרת שהתוכן הוא אויב מר.  תוכן, איזו מילה אירונית לעולם שמקיים כל כך מעט. כעובדת בתחום הזה, אני אמורה לדעת, ואיך זה שככל שאת מתמסרת למילה החלולה "תוכן", את מתרוקנת מבפנים. ככל שאני טובעת ב"תוכן", בתוך מיליוני ההודעות, המסרים, המילים, התביעות ל"צרוך" את הדברים, לעכל, […]


תגידי, את עדיין כותבת בלוג?

המשפט הזה עלה לי בשיחה חפוזה עם עצמי היום בבוקר. חשבתי על זה שלא כתבתי בו די הרבה זמן, מלבד הודעות וקישורים, ותהיתי ביני לבין עצמי, מה קרה בעצם ואיך אפשר להחזיר את הבלוגריות לחיי. נכון שאני כותבת באמהות אובדות, טורים ודעות, אבל זה לא אותו דבר, אין בהם את […]