השביתה הגדולה 29


לא מבשלת יותר, לא נוגעת בסיר ושמן בשנה הקרובה. לא מרתיחה פסטות, לא קוצצת בצל. לא חופנת קציצות, לא מפעילה תנורים.

האוכל של אמא בבית הזה, זה דגנים מקופסה, אמרה פעם אורלי קסטל, ואני מאמצת גם את זה ממנה.

לא מקפלת כביסות, שיתקמטו הבגדים בערימות, שיריחו אחד את השני, עד יתאדה בושם המרכך, שיישלפו אחד אחד בעת צורך.

לא, לא, מכניסה כלים מטונפים למדיח, לא מוציאה יבשים, לא מסבנת ומקרצפת טרם, לא מעבירה מטלית על כיריים וקרמיקה. לא! לא מעבירה סמרטוט, חביבי.  

לא מדיחה בקבוקים מרובבי אבקת תינוקות, לא נוגעת באבקות בכלל.

לא אוספת חיתולים משומשים מפינות החדר, מגבונים שאריזתם ריקה, אריזות פלסטיק או ניילון,

בגדים מלוכלכים המתגוללים בחדרים גם לא. בשום פנים ואופן.

לא אוספת אבק במגבת מטבח שממילא מלוכלכת. לא מחזירה דיסקים וDVD וספרים למקום, לא אוספת ציורים שגמרו לצייר, לא נוגעת בטושים שמתגעגעים למגירה.

וזו רק חלק מהרשימה הגדולה.

אתן חותמות?

 

 

 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

29 מחשבות על “השביתה הגדולה

  • ריקי כהן

    יש פה שני מבוגרים שפוכים, רצוצים, כבויים, דרוסים, מותשים, מחוקים, ועוד לא נגמרו החגים, הארורים.

  • שרון רז

    להתכופף ולהזיע, להתכופף ולהרים, להתכופף ולהזיע, זו הורות

    לנקות ולשטוף את הבקבוקים, זה מה ששבר אותי, לא עוד, לא עוד, סיבה מעולה לא לעשות עוד (ילדים)

  • סמדר

    נודניקית

    לפחות יש לך בית וזוג רגלים וזוג ידים
    ומכונת כביסה ומים ובגדים
    ואוכל וכלים (אולי יותר נמדי)
    ןחשמל

    אנשים שעתיים ממך אין להם חצי מזה

    אבל כיף לקטר
    אנשים שעתיים ממך אין להם גם את זה

  • ריקי כהן

    מה זה הקשקוש הזה?
    נכון, יש מסכנים ממני בהרבה, זה לא עושה את הקושי הזה פחות מתיש ורלבנטי לי.

  • חיפושייה

    זו מילה מכובסת להרגשה המטונפת של "איזה מזל שלי אין את הצרות שלהם".
    בתור מי שבחודשים האחרונים הפכה להיות זאת שבצרות שלה מתנחמים אחרים, אני דווקא עם ריקי.
    די לנו בשלנו, באמת – חסכו מאיתנו את ההטפות המתחסדות ואת הלהט הקדוש. תנו לנוח קצת.

  • ריקי כהן

    לא הייתי מנסחת את זה טוב יותר.
    וחיפושייה, שהכל יבואו על מקומו בטוב ובמהרה. מחזיקה לך אצבעות.

  • חיפושייה

    כרגע סוף טוב במובן הקלאסי של המילה לא עומד על הפרק, אבל התקדמויות חיוביות יש כל הזמן. לעת עתה, זה מספיק לי.
    אחרי החגים זה עוד שלושה ימים, אגב. הללויה.

  • שלומי

    שומר בלעדי על סדר ונקיון
    מטאטא בבוקר ובערב
    מוריד זבל
    שוטף רצפה
    קם לילדה, עושה לה אמבטיות
    מכין לה בקבוק, מאכיל, מחמם לה אוכל מוצק
    (היא לא אוכלת היא לא אוכלת)
    עושה קניות ומסדר במקרר ובארון
    אוסף בגדים (שלה שלה) מהרצפה
    מכניס למדיח מוציא מהמדיח ומסדר
    מזכיר לה להתקשר לסבא שלה………
    והיד נטויה

    מי זה הפרזיט הזה, שילחי אלי אדבר איתו

  • ריקי כהן

    תקרא מה שכתבתי קודם. שנינו עושים את הדברים, פשוט חגים ויש המון מה לעשות בבית ואיתם. כל היום בבית, זה מייצר כלים/כביסה וכו.

  • ליאת

    במצבים מסויימים.. חותמת גם חותמת
    לפעמים זה מיאש לחשב ולראות איזה אחוז מהחיים, מהשעות ביממה יש לנו לעצמנו לעשייה או יצירה של דברים שלנו

    נראה לי שאם למשל למוצרט היה את כל זה על הראש, עשירית מהמוזיקה שלו לא היתה נכתבת

  • ריקי כהן

    לא שאני נתלית באילנות גבוהים, חלילה. בדיוק דיברנו בנסיעה על קולגה שלי,שהתחיל איתי בתחום הנוכחי והגיע הרבה יותר רחוק, לקריירה בינלאומית מרשימה. אמרתי בהיסח הדעת, טוב, אבל אני עשיתי שני ילדים. הבן זוג ענה, יש נשים שעשו ארבעה, לא חושב שהילדים קשורים. אמרתי, זו לא חוכמה להגיד, אני זו שמוציאה אותם כמעט כל יום (הוא יום בשבוע). הוא עדיין טען שזה לא קשור.
    כמו כן, יש הבדל בין התחום העסקי לזה היצירתי.

  • ליאת

    צריך גם דחף ורצון עז ועניין בכדי להצליח במה שאת עושה, לי באופן אישי נראה שמאז פרוץ הילדים יש לי לפחות סיבה רשמית ואמיתית – הראש שלי לא בעבודה/לימודים לגמרי
    אם כי אני מודה שתמיד נטיתי לריחוף ועצלנות מסוימת..
    יכול להיות שמדדי ההצלחה וההתקדמות בקריירה לא מציאותיים, מתאימים למי שעובד על בסיס קבוע בהיקף של משרה וחצי לפחות

  • ריקי כהן

    לפני הילדים בהחלט עבדתי משרה וחצי. זה השתיים וחצי משרות ששברו אותי סופית. דחף יש, רצון יש, אבל בשלב כלשהו הבנתי שפשוט צריך לבחור. או להיות אמא שמגיעה בשש שבע כל יום, מתקדמת אבל אכולת רגשי אשמה וילדיה משלמים את המחיר, או להיות בינונית – ולקרוס פחות נפשית ופיזית. וזה מה שבחרתי. יתכן שבעתיד אעשה שינוי בבחירה.

  • יעלה

    לא צריך שביתה בשביל זה. צריך באמת למתן ולהתייעל. אז ככה: מקלחות – לא כל יום. קצת טינופת הוכחה כטובה למערכת החיסונית. לא לבשל – לקנות מוכן. בגדים – אין צורך לקפל. אולי רק חולצות-יציאה עבורך ובעלך. מדיח זה יופי. טושים – שהילד יאסוף. עדיין לא יישאר לך הרבה זמן. אבל זה כבר שיפור

  • ריקי כהן

    גם בהורות. של תחרות הורית קשה, עמידה בסטנדרטים לא ריאלים. ושל מרדף אחרי השפע, כביכול. מסכימה איתך עם הטריקים האלו. תודה

  • ימימה

    לעשות מהילדים כוח עבודה זול :-P. לשתף אותם בעשייה.

    טוב, אולי זה עוד מוקדם מדי. אצלנו, בכל אופן, זה עובד בכביסה. לא שאבישג ממש עוזרת לי לקפל כביסה, אבל לפחות היא לא מפריעה, ומשתתפת בדרכה שלה.

    אה, וכמובן, היא יכולה להעסיק את איילת, וזה לא מעט.

    קשה קשה. לפחות זה נגמר ויוצא לך ספר עוד מעט. בהצלחה!

  • 1st art gallery

    Ive been exploring for a little bit for any high-quality articles or weblog posts in this kind of area . Exploring in Yahoo I finally stumbled upon this site. Studying this info So i am happy to express that Ive a very excellent uncanny feeling I found out exactly what I needed. I such a lot no doubt will make certain to do not disregard this site and provides it a glance on a relentless basis.

  • Robert Farwell edward jones

    Ive been exploring for a little bit for any high-quality articles or weblog posts in this kind of area . Exploring in Yahoo I finally stumbled upon this site. Studying this info So i am happy to express that Ive a very excellent uncanny feeling I found out exactly what I needed. I such a lot no doubt will make certain to do not disregard this site and provides it a glance on a relentless basis.