לרגל המפגש, משהו מהצד האחר שלי 10


רוני הציעה שאביא לכאן פוסט מהבלוג המקצועי שלי שעוסק ישירות בכותבים כאן, ובכל מי שמחזיק בלוג או אתר אישי. "כתובת בלי קוראים", על הדרך להיחלץ מאלמוניות בלוגרית ומיעוט מבקרים.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

10 מחשבות על “לרגל המפגש, משהו מהצד האחר שלי

  • גיל

    חוץ מלתת לזמן לעשות את שלו ולהמשיך לכתוב תכנים איכותיים. לוקח הרבה זמן עד שמכירים אותך ברשת ונחמד לרצות שכל מי שקורה אותך פעם אחת ישאר לעולמים אבל זה לא מעשי.

    הייתי מפריד בין הקריאה עצמה לתגובה. יש הרבה יותר קוראים ממגיבים כמובן, אבל הבלוגרים מוטרדים אם לא מגיבים. זה מאוד אנושי לרצות פידבק אבל לא תמיד יש מה לאנשים לומר. חשוב גם לזכור שאחרי פירסום פוסטים הם פשוט קיימים. אין נחמד יותר בעיניי מאנשים שמגיבים לפוסטים ישנים.

    היום יש כל כך הרבה בלוגים וחומרים אחרים ברשת שקשה למשוך אנשים כל הזמן כי מישהו שקורא אצלך, לא יקרא משהו אחר. צריך לקבל את זה שלא כולם ולווט.

  • אורון

    רוב הבלוגרים שמחפשים תגובות באתר שלהם עושים חבורות וקשרים אישיים למטרה הזאת, למעטים מגיבים תגובות שלא מגיעות מקשרים אישיים. זה מה שהכי נורא. כתוב לי ואכתוב לך.

  • אחת מהצפון

    כאחת ללא בלוג, פייסבוק או כל טביעת רגל ברשת אני יכולה להעיד שאתר "רשימות" הוא אחד האתרים היומיומיים שלי דווקא בגלל המקבץ המעניין של הכותבים כאן. לא תמיד כולם כותבים מעניין וגם יש כמה שאינני נכנסת אליהם בגלל כתיבה ירודה, נושאים לא חשובים לטעמי או שאינם פתוחים לתגובות (ובמיוחד תגובות אנונימיות). לרוב אינני מגיבה אבל נהנית מאד. פוסט אישי של אחד מכם ילווה בדרך כלל בתגובות נוסח "קפה" של החברים הוירטואלים וזה פחות נחמד.

    באתרי בלוגים כמו "ישראבלוג", אני נאלצת לבחור בפינצטה את הכותבים המועדפים ולשים בתיקיית המועדפים שלי. זה גורם לכך שאני נכנסת אליהם רק פעם בכמה חודשים כדי להתעדכן. כנ"ל כותבים עצמאים. את דבורית למשל הייתי קוראת מדי פעם ב"רשימות" אבל כעצמאית היא לא מספיק מעניינת בשבילי כדי לחפש אותה.

  • עידית

    מאז שהזדמנתי לראשונה ל"רשימות," אני חוזרת כמעט כל יום, ויש לי כחמישה שישה מועדפים, ועוד רשימות שאני נכנסת אליהן לפי מידת העניין שלי בנושא. מוכרחה לומר שמקבץ הכותבים ב"רשימות" הוא מרתק, וכן מגוון הנושאים. מלבד עיתונות יומית, שאני מרפרפת בה – זהו אחד האתרים שאני נאמנה לו ביותר. (ומגיבה רק לעתים רחוקות…)

  • יעל אוסטרליה

    אני כבר למעלה משנה ברשימות
    הגעתי לכאן דרך הקפה ראיתי אצל בועז כהן שיש לו אתר שהוא כותב. אמרתי נציץ ומאז אני קוראת אותו כי מה לעשות בועז כהן הוא באמת כותב מופלא
    אחר כך באו השאר
    את האמת אותך דווקא כמעט ולא קראתי בקפה וכאן אני קוראת אותך כל הזמן אז נשאלת השאלה מה ההבדל לא יודעת אולי מן סוג של אינטימיות
    אין פרסומות מסביב הכל די נקי וכבר דובר על זה שהלוואי שהרשתות היו נקיים מהפרסומות היה יותר כייף לקרוא אותם
    מי שנמצא אצלי ברשימות זה כאמור בועז את רזי בן עזר ריקי כהן שרון רז מיכל פרנקל
    נהנת מכל אחד מכם ובייחודיות שלכם
    ותודה לכם

  • אלינור ברגר

    אני בודקת את רשימות פעמיים ביום, כל יום, כבר שנתיים. אולי יותר. הגעתי לרשימות במקרה, בגל רשימה של בועז כהן (לא להיעלב, אבל הוא באמת כותב מיוחד ביותר, בעיני), ואז גיליתי אותך, ריקי, באחת התגובות לפוסט של בועז, ומאז אני קוראת אותך בקפדנות ושתדעי ,שאני אוהבת מאוד אותך, ריקי, כי את מאוד אישה ומחוברת לנשיות שלך בלי להתבייש ובלי להתנצל, אבל עם המון רגישות.

    ואני אוהבת לקרוא את הבלוגים של דרור פויר, דויד פרץ, שרון רז ויגאל סרנה, רזי בן עזר ויש עוד כמה טובים. תמיד מעניין לי ברשימות וחלק מהעניין קשור לזה שבסך הכל, רוב הכותבים כאן ברמה טובה/גבוהה

    אני לא תמיד מגיבה, אבל תמיד קוראת. ממש קוראת. ותודה לאלוהים ולמפעילים של רשימות שיש את אתר הבלוגים הזה שמעשיר, פעמים רבות, את חיי בקריאת איכות.

  • דנה

    ברשימות אני קוראת אותך דרך קבע אבל הנה עכשיו גיליתי לראשונה את הבלוג השני, שהוא מצוין, ואני גולשת הרבה, ומגיעה להמון מקומות, ובעיקר בתחום שלך, שהוא גם תחום העניין שלי. ועובדה, שלא הגעתי. זה מסביר באמת את הקושי בהשגת קוראים.
    ואם פריזאית קוראת – דווקא אליה הגעתי בשיטוטים, ואני קוראת והיא בבלוג רול אבל באמת אף פעם לא הגבתי… אולי לפני הטיול הבא.

  • דנה

    ברשימות אני קוראת אותך דרך קבע אבל הנה עכשיו גיליתי לראשונה את הבלוג השני, שהוא מצוין, ואני גולשת הרבה, ומגיעה להמון מקומות, ובעיקר בתחום שלך, שהוא גם תחום העניין שלי. ועובדה, שלא הגעתי. זה מסביר באמת את הקושי בהשגת קוראים.
    ואם פריזאית קוראת – דווקא אליה הגעתי בשיטוטים, ואני קוראת והיא בבלוג רול אבל באמת אף פעם לא הגבתי… אולי לפני הטיול הבא.