לא יאמן שאני עדיין חושבת על זה 1


לטיסה היא לקחה איתה שני ספרים, מחברת, מר מיילס דיוויס באייפוד, ארנק נוקב ושני חריצים חדשים במעטפת, מהחלום של הלילה הקודם.

רומא, ברלין, פאריז, היא כבר ידעה, אף עיר זרה לא ידעה להרוג את ארונות הרפאים שהביאה מהבית.

המדרכות הציפו את הצל ההוא תחת רגליה, האספלט לחש שמות ברורים, היער כבר דיבר מגע.

הרחובות שהמריאו פעם לאט, שקעו לסופם האפור המרושע. נחתנו. הנה הקופסה השחורה


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחשבה אחת על “לא יאמן שאני עדיין חושבת על זה