מהשירים האחרונים 3


עוד מעט נהיה על נייר. ובמעט אני מתכוונת, אל תלחצו.

 

צעדים

עקבות היותך לא נמחים

הזמן

המעשים

הילדים גדלו ונולד להם

אוקיינוס עצב עצמאי

אני מחליפה תאים, מזיזה ערים

הדוברות שפות אחרות

התיאבון הבהול הורדם

וליבי ער וחסר.

אין מקום קבורה לצעדים שלך בנהר שלי.

*******

סדק

לעולם לא יחממו

סלילי התנור הזה

את שקעי העור

חשֹוּך המישור.

את נוסעת אחורה בזמן סמיך

מצערך.

הגעת, את בבית.

סביב שולחן האוכל חמישה.

האב הטובל חרונו בלפתן

פירות מרים

שרקחה האם האילמת. היא

ממיסה את יצריה

בקדירה מהמשביר לצרכן.

בבואתה על הכוס

עפה

הכוס נסדקת.

שלושת הילדים שהייתם

כלים מרעב

מלידה.

*******

 ימים

ימים רבים ורעים אחרי שפג תוקף המסע שלך בי גררתי את גופתך המרוקנת קשורה בסרט לידי החלשה.

.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

3 מחשבות על “מהשירים האחרונים

  • ורד נבון

    שלושת השירים מטלטלים וחזקים, אולי בגלל הדימויים הויזואלים המוחשיים כל כך. הצלחת להעביר את התחושה בכמה שורות קצרות, והלוא זו היא שירה- היכולת לתמצת עולם שלם של רגשות אל תוך כמה מילים בודדות כמו: "ליבי ער וחסר". האחרון- ימים- מצמרר וציורי, כל כך מדויק.
    מחכה להם על הנייר…

  • Riky Cohen

    איריס, ורד, תודה רבה מכל ליבי, הנרגש מהמילים המחמיאות האלו. תודה