אחת לחלל


 

הרחובות בלעו את הזיכרון שלנו

צועדים בהם

הולמים אחד לאחת,

אחת לחלל.

הזמן קיפל את הליכות הרוֹך

לא נחרתנו בקירות העיר הזו

לא נשרט היום בהיר

לא שקעה השקיקה,

בספסלים מנומרי החולף

גירדתי את האפר הזה די.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *