המשוררת השניה


המשוררת השניה

תמללת את יללת האנטילופה

הגדלה במרתף הפרוץ

של אהבתי

ואין לי זכות יוצרת על הסדק

ממנו ברחה אלייך.

את משוררת.

קיבלת את נהמת ליבי הסמויה

בשדר על חושי רב שכבתי תת עורי,

ותרגמת לשורות שבורות.

עכשיו הלשון צמאה לנס

לפשר הראשוני

הקדום, הסתום

לשורש הנסתר

שפרץ בשתינו בקיע כמוהו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *