עונת הסיכומים


וידאו ותמונות מאירוע "הרחובות ממריאים לאט, עדיין", שהתקיים ב25.9. בבית היוצר, ועוד קישור לשיר שלי, קולות, שפורסם השבוע באתר המצוין "ליריקה".

ערב פואטי יפהפה, גדוש רגעים נחרטים בזיכרון, שירים מצוינים וצילומים שנצרבו בתודעה. תל אביב, היישות הזו שאני מנהלת איתה יחסים מורכבים מאז ילדותי, הייתה גאה, לדעתי.

וידאו שלי שצולם על ידי המשוררת גל קוסטוריצה, מקריאה שלושה מתוך ארבעת השירים שהוקראו, לצערי הראשון קטוע בהתחלה והשלישי בסוף ולכן מעתיקה אותם פה בהמשך הפוסט.

צילומים ליטל שמר-חיים, שגם הציגה מצילומיה בתערוכת המוקרנת.

טל ניצן ואלונה דניאל

המשורר אלי אליהו, צילום רקע: גבי בן אברהם

רוני סומק - ברקע צילום של ליטל שמר-חיים

תמונה שלי, ברקע צילום של חגי מרום מתוך "מחתרת הגרפיטי של תל אביב"

 

מֵהַפְּלָנֶטָה שֶׁל הַמִּשְׁפָּחוֹת הַשְּׂמֵחוֹת

מִמְּקוֹם מִשְׁכָּבִי בַּגּוֹלָה אֲשֶׁר בְּהֶרְצְלִיָּה

מִדְשָׁאוֹת אֵין-סוֹף וּרְחוֹבוֹת לְלֹא שֵׁמוֹת

מֵהַפְּלָנֶטָה שֶׁל הַמִּשְׁפָּחוֹת הַשְּׂמֵחוֹת

שֶׁשָּׁבְרָה אֶת כַּף רַגְלִי עַל גַּאֲוָתָהּ מִדְרָכוֹת

אֲנִי עוֹרֶגֶת אֶל

תֵּל אָבִיב הַכְּעוּרָה, הַנּוֹטֶשֶׁת

אֶל זֻהֲמַת הַכַּוָּנוֹת

אֶל הַסְּדָקִים הַנִּפְעָרִים בַּפִּנּוֹת

אֶל הָאִשָּׁה הַחוּצָה אֶת אלנבי סְתוּרַת אֵיבָרִים

תָּרָה אַחֲרֵי מְנִיעִים זָרִים

לְלַהֲקוֹת הַכְּלָבִים מְרַחְרְחֵי פִּי הַטַּבַּעַת

שֶׁל מְשׁוֹרְרִים בְּכִירִים

וְאֵלֶיךָ.

וַרְיַאצְיָה עַל נוֹשֵׂא: מִשְׁפָּחוֹת שְׂמֵחוֹת, הַפְּלָנֶטָה

בְּעֶרֶב יוֹם הָעַצְמָאוּת

עַל מִדְרְכוֹת קינג ג'ורג'

הֵבַנְתִּי

הָעִיר עוֹמֶדֶת לְהַרְפּוֹת מִמֶּנִּי

אִם לֹא הַיּוֹם

אָז בָּרִאשׁוֹן לְחֹדֶשׁ

בְּמוֹעֵד תַּשְׁלוּם עֲווֹנוֹת

הָעִיר

חָשְׂפָה עֶרְוָתִי

הַמִּתְנַמְנֶמֶת בְּעָרֵי הַשֵּׁנָה

מִתְגָּרֶדֶת עַל מִדְשְׁאוֹת פְּלַסְטִיק מְסַרְטְנוֹת

וּבְעֶרֶב

מַלְעִיטָה אֶת הַנְּקָבִים

בְּסִפְרִיּוֹת דַּפִּים רֵיקִים

בְּשִׁירַת מתנ"סים.

אֲנִי חוֹצֶה אֶת הָרְחוֹב

וְנִדְרֶסֶת.

עֲצִירָה

בְּרֶבַע לְשֵׁשׁ בְּעֶרֶב

הַחֶדֶר קָפָא

מֵרְחוֹב קק"ל

נִשְׁמַע הַשָּׁאוֹן המוּכּר

רִכְבֵי הַשֶּׁטַח וְהַכֶּרֶךְ

כּוֹבְשִׁים אֶת הָאַסְפַלְט

מְנוֹעִים קָדִימָה

וְכָל הַשְּׁאָר נָדַם.

גַּם הַיְּלָדִים

שֶׁחָדְלוּ מִמִּשְׂחָקָם

הֵבִינוּ

שֶׁמִּישֶׁהוּ עָצַר אֶת הַתְּנוּעָה,

שָׁלַף אֶת הַסּוֹלְלָה הַגְּדוֹלָה,

רוֹקֵן אֶת הַמְּגָרֶה.

אֵיזֶה שֶׁקֶט נוֹרָא.

וְאָז

הִתְנַקְּשָׁה בִּי יְדִיעָה.

שְׂפַת אֵם

הַשְּׁכֵנָה הַסִּינִית פָּלְשָׁה

לִמְדִינַת הַחֲלוֹמוֹת הַכְּבוּשִׁים

בְּחָמֵשׁ לִפְנוֹת בֹּקֶר

צְעָקָה חֲנוּקָה בַּחֲנִיָּה

טְרִיקַת דֶּלֶת מְכוֹנִית דִּיפְּלוֹמָטִית

וְנִגְּפָה הַשֵּׁנָה.

כָּל הַיּוֹם הַזֶּה מִלְמְלָה אוֹתִי הַשָּׂפָה הַזָּרָה שֶׁלָּהּ

לֹא חֲרִישִׁית בִּכְלָל

לֹא חֲרִישִׁית בִּכְלָל

אֲנִי אֻמָּה שֶׁל רְגָשׁוֹת אַמְבִּיוָלֶנְטִיִּים

וּשְׂפַת הָאֵם שֶׁלִּי הִיא הַפְרָעָה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *